מזינים את תאריך הפטירה, ומקבלים את התאריך העברי ואת מועד האזכרה בכל אחת מעשר השנים הבאות. המחשבון מטפל במקרים שמבלבלים — פטירה אחרי השקיעה, אדר בשנה מעוברת, וחודשים שיש בהם 29 יום — ואומר בכל מקרה כזה מה המנהג המקובל ומה החלופה. הכול מחושב במכשיר שלכם; שום נתון אינו נשלח לשום מקום.
בין השמשות — הזמן שבין השקיעה לצאת הכוכבים — הוא ספק בהלכה; אם הפטירה הייתה בזמן הזה, שאלו רב.
אחרי השקיעה זה כבר מחר. היום העברי מתחיל בשקיעה, ולכן פטירה בערב שייכת לתאריך העברי של היום הבא. זו הטעות הנפוצה ביותר, ויש כאן סימון מפורש בשבילה.
אדר בשנה מעוברת. בשנה מעוברת יש שני חודשי אדר. פטירה באדר של שנה רגילה — ברוב הקהילות מציינים אותה באדר ב׳, ויש הנוהגים באדר א׳. המחשבון מציג אדר ב׳ ומסמן שזה מנהג.
ל׳ בחשוון ול׳ בכסלו לא קיימים כל שנה. כשהחודש קצר, רוב הקהילות מציינות ב-כ״ט ויש הנוהגים בא׳ של החודש הבא. המחשבון מציג כ״ט ומסמן את המחלוקת.
השנה הראשונה. יש מנהגים שונים לגבי האזכרה הראשונה — בתום 12 חודשים לפי התאריך העברי, ובשנה מעוברת יש הנוהגים 11 חודשים. הטבלה מציגה את התאריך העברי בשנה שאחרי; את מנהג הקהילה לגבי השנה הראשונה מבררים עם רב.
באפליקציית רשימתי קובעים תזכורת ליארצייט לפי התאריך העברי, והיא מחשבת בעצמה את התאריך הלועזי בכל שנה — כולל אדר בשנה מעוברת — ומזכירה מראש, גם שבוע לפני. אפשר גם לסנכרן ליומן Google, שאינו יודע להחזיר תאריך עברי בעצמו — עם אירוע קבוע אחד לכל תזכורת, בלי עותקים כפולים בין מכשירים. התכונה חינמית.
הורדה חינם מ-Google Play