זה קורה הרבה יותר ממה שנדמה: בביקורות הרשות להגנת הצרכן ב-2024 נמצאו הפרות ב-98% מעסקי המזון שנבדקו, ו"הבדל מדף–קופה" הוא אחת מהן. החוק קצר וחד: המחיר שהוצג על המדף הוא המחיר המחייב, גם אם בקופה גבוה יותר. הדף הזה מביא את הסעיף עצמו, מחשב את ההפרש, אומר מה להגיד בקופה — ומראה את הדרך היחידה לתפוס את זה לפני שיצאתם מהחנות.
מחושב במכשיר שלכם; שום נתון אינו נשלח.
"המחיר המחייב של טובין יהיה המחיר שהוצג עליהם בהתאם להוראות סעיף זה, אף אם מחירם בקופה גבוה מהמחיר האמור." — חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, סעיף 17ב(ד)
"היתה אי התאמה בין המחיר המוצג על התוית, השלט או המצרך, ובין המחיר בקופת העסק, ישלם הצרכן את המחיר הנמוך מביניהם, ובלבד שהצרכן קנה את המצרך בכמויות סבירות לצורך שימוש עצמי." — תקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים), התשנ"א-1991, תקנה 4
ומה קורה כשמסרבים: סעיף 31א(א)(5) לחוק מונה בין ההפרות "ביקש צרכן מעוסק כי יחויב במחיר שהוצג על הטובין… והעוסק לא פעל בהתאם לכך" — ועל הפרה כזו בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים לדוגמה של עד 10,000 ₪ בלי הוכחת נזק. בינואר 2026 פסק בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב 5,371 ₪ לצרכן שחויב 71 ₪ יותר ממחיר המדף ברשת כלי בית.
מקורות: חוק הגנת הצרכן ותקנות פרסום המחירים — נוסח מלא בוויקיטקסט ובנבו; המועצה הישראלית לצרכנות, "הצגת מחירים — החוק"; מרכז המחקר והמידע של הכנסת; דוח הרשות להגנת הצרכן לשנת 2024; דיווחי TheMarker, כלכליסט ו-Bizportal על הקנסות והפסיקה.
בקבלה של ארבעים פריטים, פער של שלושה שקלים במוצר אחד לא בולט. הפורומים מלאים בעדויות על בדיקות קבלה בבית — מבצע שלא ירד, מחיר מועדון שלא הוחל — אבל בבית כבר מאוחר להתווכח, וחוזרים לחנות על שלושה שקלים? לא. הדרך היחידה לתפוס את זה היא לדעת לפני הקופה כמה אמור לצאת.
ברשימתי יש עגלה חכמה: סורקים את הברקוד של כל מוצר שנכנס לעגלה, והאפליקציה מציגה סכום רץ לפי מחירי המדף של הרשת מנתוני שקיפות המחירים. בקופה משווים שני מספרים — האומדן והקבלה. פער של יותר משקלים בודדים אומר שמשהו חויב לא נכון, ואז יש מה לשאול כשעוד עומדים ליד הקופאי. בדרך, האפליקציה מראה גם באיזו רשת כל העגלה הזאת הייתה זולה יותר. סריקה, סכום רץ ואומדן — חינם; זיהוי אוטומטי של הסניף שבו אתם עומדים הוא בפרימיום.
הורדה חינם מ-Google Play